בעלת החלומות

November 20, 2017

אחרי זמן רב למדי, החלטתי לשוב ולנסוע לכמה ימי נופש לאילת. הכל תוכנן כראוי – המלון, הטיסה, התאום עם ידידתי אילזה שהגיעה מפרנקפורט וכן מסירת הטיפול בחיות הבית, שלי החתולה ודאקי הכלבה, לכרמל היקרה והנאמנה.

בלילה שלפני הנסיעה חלמתי חלום.

באופן מוזר ואולי לא מפתיע הרביתי לחלום על דאקי, התחשית החמודה, שלא השכלתי להשלים ולפתור את בעיית הגמילה שלה. החלומות נסבו לרוב סביב "יציאותיה" הקטנות והגדולות והיו דרמטיים למדי. סיפורים על הרגליה הנלוזים, שלא אפרטם מעבר לכך...

באותו לילה שלפני הנסיעה חלמתי שהייתה לדאקי "יציאה", שאותה היא ממשה ללא כל עכבות או בושה בסל שלה ולנגד עיני המשתאות. כתמיד, האשמתי את עצמי בחינוך הלקוי שנתתי לה ובכך שכנראה לא הייתי ערה מספיק לצורך שלה לטיול חוצות שלפני השינה.

עד כאן, כחלום, האפיזודה הייתה כמעט נורמלית, אלא שבסוף המעשה וכאילו כדי לקנחו בצורה מוחלטת באקורד סיום, ראיתי איך הזנב הולך ונשאב לתוך הגוף, היונק אותו בשקיקה, עד שנעלם לגמרי. מחזה נוראי, שלא יכולתי לעצרו ולמנעו. נבהלתי והעסיקה אותי נסיעתי המתוכננת לאילת, שהניאה אותי מלהגיע מיד לוטרינר. זה הרי התבקש בעליל. היה לי ברור שיהיה צורך בהתערבות כירורגית כדי לחלץ את הזנב מתוך גוף החיה.

חוסר היכולת לפתור את העניין גרם לי להתעורר ולהשתחרר מן הסיוט באחת.

יצאתי ממיטתי ומיהרתי לגשת את הסל של דאקי שלי ולא היה גבול לשמחתי כשאת פני קידם הזנב המכשכש, המתנפנף כדרכו מצד אל צד.

ועתה מוזמנים פותרי החלומות ומפרשי התת-מודע לומר את דברם.

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

  • Black Twitter Icon
  • Black Facebook Icon
  • Black Instagram Icon