פניני נופת צופים

July 8, 2013

 

 

 

בשנות עבודתי בהוראה נתקלתי לא אחת ב"יציאות" חריגות של תלמידיי – ממש פניני נופת צופים. המשעשע בדבר הוא כוונתם של הדוברים שהיא ביטוי לדעתם, למחשבתם. אלו אינן בדיחות אלא אמירות נחרצות!

 

הג'ינג'ית

במצפה רמון, מקום שגרנו בו 3 שנים, עשיתי כל דבר שהיה קשור במוזיקה. נתתי שיעורים ליחידים ובקבוצות בנגינה בחלילית, ערכתי קונצרטי תלמידים, לימדתי מוזיקה בבית הספר המקומי, ניצחתי על מקהלה, ערכתי ערבי האזנה מודרכת, תפקדתי כאמרגנית למופעים מוזיקליים של אמנים שהגיעו לישוב, ובעצמי – המשכתי בלימודי הזמרה ובשירה במקהלת רינת, תוך שאני נוסעת  לתל אביב בקביעות פעם בשבוע לשם כך.

החיים במצפה רמון, כשיהודה משרת בבסיס חיל האוויר כאיש צבא קבע, היו יפים ונעימים. חברה נחמדה, נוף מהמם ואוויר הרים משכר.

מבין תלמידי החלילית היו כאלה שקיבלו שיעורים פרטיים בביתי. אחת מהם, ילדה ג'ינג'ית עם צמות עבות מרשימות, בטוחה בעצמה ואפילו חצופה משהו, שלמדה בכתה ד', באה מדי שבוע לשיעור. אינני זוכרת את שמה וגם לא את מידת כשרונה וענינה בשיעורים. באחד מהם, שהיה כנראה מוצלח מאחרים, שניגנו בו אולי ביחד דואטים או שהחמאתי לה באופן חריג, עבר הזמן ביעף וכשנגמר השיעור אמרתי כתמיד: "יפה מאד, נסיים היום ונתראה בפעם הבאה". היה לה רצון להמשיך וסיום השיעור שנכפה עליה כנראה הרגיז אותה. ואז באה ההכרזה, מכוון בלתי צפוי וכהפתעה: "כשאהיה גדולה, גם כן אהיה מורה לחלילית. מרוויחים את הכסף כל כך בקלות!...."

 

 

הסולפג'יסטית

נתתי גם שיעורים בתיאוריה של המוזיקה ובסולפג'.

בקריאת תווים בנגינה ובעיקר בשירה, יש קשיים אופייניים שיש להתגבר עליהם. מלבד הכרות עם הצלילים השונים ואופן כתיבתם, יש ללמוד את מרווחי הגובה שביניהם, לזהותם וגם להפיקם, והקשה מכל – לשמור על האינטונציה המדוייקת. הנגנה נכונה תכלול הטעמות מתאימות לפיסוק המוזיקלי וכן דיוק בגובה הצליל המופק. בזמרה ישפיע לעתים צבע הקול על האינטונציה. צליל בהיר מדי, למשל, עלול להשמע גבוה מדי ולהפך. הדבר משמעותי ביותר בביצועים מוזיקליים ועם שמיעה בסיסית טובה ניתן לפתחו ולשלוט בו.

ואכן, אחת מתלמידותיי התקשתה בדיוק בדבר הזה ועלי היה לתקן ולעורר את תשומת לבה לצלילים גבוהים או נמוכים מדי. זאת עשיתי, תוך שהיא שרה מנגינות – תרגילים נתונים מאוסף המתאים לרמתה.

באחד השיעורים התעלתה על עצמה. היא שרה מהתווים ואני, בהתאם למה ששמעתי אמרתי: "גבוה מדי". התחלנו שוב ובפעם הזאת, למרבה הצער, נאלצתי להודות ואמרתי כמעט בהתנצלות: "מצטערת, עכשיו נמוך מדי"...

אני מודעת לכך שהדבר מתסכל ולעתים קשה להשלים עם הדרך הארוכה שיש לעשות כדי לפתח את את השמיעה והמיומנות המיוחדת הזאת. תגובתה היחידה של תלמידתי הייתה, בפנייתה אלי בהתרסה: "אולי תחליטי?!"

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

  • Black Twitter Icon
  • Black Facebook Icon
  • Black Instagram Icon